פרויקט גמר סטילס

נושא: נזקים שנעשו לבני נוער בזמן המלחמה

​

חלק משמעותי בחיי היום היום של בני הנוער הוא בית הספר, המקום שאליו אנחנו הולכים יום יום באופן קבוע במהלך השבוע ומבלים המון שעות עם מורים, חברים ולימודים.

מאז השבת השחורה של ה-7 באוקטובר גם הדבר שהיה הכי קבוע מבחינתנו והכי יציב, מהלך הלימודים שלנו, נפגע.

בהתחלה, לא למדנו בכלל. ואז עברנו ללמוד בזום, ואז למדנו יום בבית ספר ויום בזום, ואז שוב חזרנו ללמוד בבית ספר כרגיל.

כל השינויים האלה, ונוסיף לזה את החרדות והמחשבות הקשות שלא יצאו לנו מהראש, החשש הגדול שמשהו יקרה לנו ולקרובים אלינו, כל אלה הובילו לקושי גדול להתמודד עם הלימודים.

לי באופן אישי, התמונות לא יוצאות לי מהראש מאותה שבת, כל היום אני במחשבות של מה קורה לחטופים, מה עם המשפחות, אני לא יכולה כרגע להתרכז במקום של לימודים כרגיל ולהתנהג כאילו הכל כרגיל, וכמוני אני מכירה עוד הרבה. חברים ואפילו מורים ששיתפו אותנו התלמידים שקשה להם ללמוד וללמד בתקופה כזאת כרגיל

אנחנו כתלמידים ובני נוער, שקשה להם בלימודים מנסים לברוח לכל מקום, קשה לנו בשיעורים אז אנחנו נעדיף לצאת החוצה ולא ללמוד. כשלא לומדים בכיתה אנחנו נאלצים לשבת וללמוד לבד,  , עם כל הקושי, אנחנו צריכים למצוא את הדרך להסתדר בעצמנו, בלי עזרה מאף אחד, כי לא מבינים את הקושי שלנו ולא מתחשבים בו בתקופה כזאת

הייתי רוצה להעביר בתמונות את הקושי שאנחנו בני הנוער בארץ מתמודדים אותו גם, משום מה כולם גם בעולם בטוחים שאנחנו חיים כרגיל ונהנים כאילו לא קורה כלום, אבל זה לא נכון.

אני רוצה שיראו בתמונות רגש של עצב, ייאוש, את המחשבות שעוברות לנו בראש, אני רוצה להראות את זה בחוסר ריכוז וחוסר קשב, בלמידה עצמית, בריחה מהמציאות